קיים קושי בעיצוב דרכי הוראה חדשניות ומגוונות בקרב בוגרי תכניות ההכשרה במכללות הערביות בשל  הסיבות הבאות: המכללות הערביות סובלות ממחסור במרצים ובמדריכים פדגוגיים שהתמחותם היא חינוך והוראה, ושיטות ההוראה נוטות להיות מסורתיות; תכניות ההכשרה אינן מדגישות מספיק את ההתנסות המעשית; ההכשרה של המורים המאמנים מטעם בתי הספר בהם מתקיימת ההתנסות המעשית אינה מספקת והם מתקשים להקדיש זמן לליווי צמוד של פרחי ההוראה בבית הספר.

לאור זאת נדרשת מעורבות של המכללות הערביות בתהליכי הפיתוח המקצועי של מורים בפועל ושל  סגל של מכללה. יש לתת דגש למודל שותפות עמיתים (PDS ) המערב בצורה מיטבית את המכללות בפיתוחם המקצועי של מורים, ויוצר קשר מעמיק ומתמשך בין השדה והידע התיאורטי שבאקדמיה.